על בריאות ואיכות חיים
סרטון הגנה מקרינה |
 |
 |
אומגה 3 - חלק א'מאת: גלמור ישראל פרק א – חומצות שומן מבוא מאמר זה מאפשר חשיפה ראשונה לתת קבוצה מקבוצת חומצות השומן. תת הקבוצה אומגה – 3 מכילה מספר חומצות שומניות, שהעיקריות בהן: EPA ו- DHA. חומצות השומן מקבוצת אומגה – 3 הכרחיות לתפקוד האופטימלי של כל תא בגופנו. למרות זאת אין גופנו מייצר אותן ולפי כך חייב לייבא אותן במסגרת המזון ואו תוספי המזון שהוא צורך בדיאטה היומית. במהלך מאה השנים האחרונות, עם שינוי הרגלי התזונה בעולם התעשייתי המערבי, נוצר חוסר הולך וגדל של אומגה – 3 בגופנו. למחסור זה מיחסים תפקיד במספר רב של מחלות המוגדרות כמחלות העולם המערבי כגון: מחלות לב, שבץ מוחי, סוכרת מבוגרים, מחלות מעיים דוגמת קרון, קוליטיס, מחלות עור כגון פסוריאזיס, התקפים אסמטים וכדומה. ישנן שלוש קבוצות עיקריות של חומצות שומן: חומצות שומן רוויות, שמקורן בעיקר מבעלי חיים, (בשר, שומן, חלב). חומצות שומן חד בלתי רוויות, שמקורן בצומח דוגמת זית, קנולה ואבוקדו. חומצות שומן רב בלתי רוויות, המתחלקות לשתי תת קבוצות: אומגה – 3, שמקורה העיקרי דגי מי ים קרים, אצות וצמחי מי ים קרים ומעט צמחי יבשה דוגמת פשתה ומנטור. אומגה - 6 , שמקורה העיקרי פירות, ירקות, גרעיני תירס, גרעיני סויה ואגוזי דקלים. ההבדל בין סוגי חומצות השומן ניכר מייד בטמפרטורת ההמסה שלהם: חומצות שומן רוויות הופכות קשיחות בקירור, בעוד חומצות שומן בלתי רוויות, שומרות על נזילות וגמישות גם בקירור. שומנים רווים בכמויות גדולות מעורבים בתהליכי השמנה, עלייה ברמת הכולסטרול ושקיעתו על דפנות העורקים. בעקבות זה הם עלולים לגרום לסתימת העורקים ובהמשך לאירועי לב ושבץ. חומצות השומן החד בלתי רוויות חיוניות, אך אינן הכרחיות לתפקוד היומי של כל תא. עם זאת הן קלות לעיכול, מחזקות את המערכת החיסונית ומונעות מספר ניכר של חוליים. בספרה של ד"ר ארטמיס סופולוס "THE OMEGA DIET", (יועצת תזונה לשני בתי הקונגרס בארה"ב) מושם דגש חזק על דיאטות הכוללות חומצות שומן חד בלתי רוויות ובעיקר שמן זית ואכילת מאכלי ים הכוללים חומצות שומן רב בלתי רוויות מסוג אומגה – 3. חומצות שומן הרב בלתי רוויות כאמור הכרחיות לתפקוד האופטימלי השוטף של כל תא בגופנו. תפקידן העיקרי לשמור על גמישות הממברנות של כל תא, כך שכל הרספטורים של התא יוכלו לפעול בקליטה והעברה של מסרים. חשיבות רבה יש ליחס שבין שתי חומצות השומן הרב בלתי רוויות, אומגה – 3ואומגה – 6 בגופנו: היחס הנכון והיחס שהיה קיים עד למהפכה התעשייתית בסוף המאה ה- 19 ושינוי הרגלי התזונה, היה 1:1.
כרגיל אנו בולטים בתחומים חיוביים ושליליים וזו דוגמא קיצונית לצד השלילי. הסיבה העיקרית לרמה החריגה של אומגה – 6 בישראל נובעת מצריכה רבה של "מרגרינה פרווה", הנצרכת על ידי רוב היהודים שומרי המסורת והכשרות. המרגרינה, העשויה שומן צמחי המכיל אומגה – 6, לא רק שמעלה את היחס החריג שבין שני סוגי האומגה, אלה גם המבנה שלה עצמו, (שומן בטרנס) אינו מיטיב עם מערכת העיכול, אינו מתפרק בגוף, גורם להצטברות שומנים על דפנות העורקים ולסתימתם. פרק ב - אומגה – 3 ואומגה – 6, תחרות על הגמוניה בגוף המבנה המולקולרי הדומה של חומצות אומגה – 3 ו אומגה – 6,
מאפשר להן להחליף זו את זו. (בדרך כלל החומצה הארכידונית AA מקבוצת אומגה - 6הזמינה בגוף, מנצלת את חוסר הזמינות של חומצת ה - EPA מקבוצת אומגה - 3, נכנסת במקומה לממברנת התא וגורמת לתופעות שליליות שונות עליהן נרחיב בהמשך. חשוב לציין: חשיבותן של חומצות השומן מסוג אומגה – 6 אינו נופל מחשיבותן של חומצות השומן מסוג אומגה – 3, שתי הקבוצות חיוניות לגוף, שתיהן אינן מיוצרות על ידי הגוף וללא כל אחת מהן, תפקודן של המערכות השונות בגוף כושל. אולם – הזמינות הרבה של חומצות השומן מסוג אומגה – 6, כנגד חוסר הזמינות של חומצות השומן מסוג אומגה – 3, גורם לעודף משמעותי של אומגה – 6 בגופנו. (בישראל העודף הממוצע של אומגה – 6 בגופו של אדם מבוגר הוא כשלושה קילוגרם!) כתוצאה מכך אנו נחשפים לתקלות הבאות:
רובה המכריע של האבולוציה האנושית היה בסמוך למקורות מים כך, שהתפריט היומי של האדם המלקט לאורך מספר מיליונים של שנים כלל יצורים החיים במים, או טורפים הניזונים מיצורים החיים במים. לכן אין פלא כי ההתפתחות מבנה גוף האדם הייתה בהתאם לסל המזון שלו וכך, ככל שהתפתח המוח האנושי הוא כלל יותר ויותרחומצות שומניות בלתי רוויות, שאותן צרך מיצורים שחיו במים. היום 20% (עשרים אחוזים) מהשומן במוח האדם הם מסוג אומגה –3, (בעיקר DHA). לא יפלא איפה כי אנו מתחילים בתיאור חשיבות אומגה – 3, דווקא במוח. יש חשיבות גדולה להתפתחות מוח הילוד בזמן ההריון וההנקה. לפי כך יש לצרוך מזונות הכוללים אומגה – 3 ואו לצרוך תוספים הכוללים אומגה – 3. מחקרים שנערכו בדנמרק ובאיי פארו מצאו כי נשים הנוטלות אומגה – 3 בזמן ההריון ובזמן ההנקה, ילדו ילדים בשלים יותר, בממוצע שבוע מאוחר יותר ו – עם עשר נקודות משכל גבוה יותר מאשר אחיותיהן שלא נטלו אומגה – 3. יותר מכך, נשים שאינן צורכות אומגה – 3, חשופות לדפרסיה שלאחר לידה, הנובעת מגירעון חמור באומגה – 3, (שהועברה בעת ההריון על ידי האם לעובר). מחקרים שנערכו באוניברסיטת הרווארד ובבית החולים מקלין, שליד אוניברסיטת הרווארד, מצאו קשר ישיר בין דפרסיה לאחר לידה ורמת אומגה – 3 נמוכה בדם. ילדים הנולדים עם גירעון ב – DHA, חשופים יותר ל – ADHD, חוסר יכולת ריכוז, היפראקטיביות ודימוי עצמי נמוך. מחקרים נוספים שנערכו על ידי הצוות בראשותו של מנהל המחקר הפסיכיאטרי – פרמקולוגי באוניברסיטת הרווארד ד"ר אנדרו סטול, הראו קשר ישיר גם בסוגי התנהגות דכאונית נוספים, בין המחלה ורמת אומגה – 3 נמוכה בגוף החולה. כתוצאה מכך החלו להוסיף לחולים דכאוניים אומגה – 3, בנוסף לטיפולים הקונונציונליים ובהדרגה החלו להקטין את המינונים של כדורים מסוג פרוזאק, ליטיום, ריטלין ואחרים, ששימשו לטיפול בחולים דכאוניים ובילדים עם תסמונת הפרעות קשב. פריצת הדרך במחלות הדכאוניות הביאה חוקרים נוספים לטפל במחלות הקשורות בעצבים. בהולנד נערכו ניסויים רחבי הקף לצורך מניעת אלצהיימר. במחקר שערכו על קבוצות בנות כמה אלפי קשישים מעל גיל 65, נמצא כי הקבוצה שקיבלה אומגה – 3 כתוסף תזונה, לקתה ב- 70% פחות באלצהיימר לעומת קבוצה שקיבלה תזונה מקבילה, אך ללא אומגה – 3. המשך המאמר יעסוק ב-אומגה – 3 ומערכת הלב, אומגה – 3 ושיפור תפקוד כלי הדם, אומגה – 3 והמערכת החיסונית, אומגה – 3 והתא הבודד, אומגה 3 וסרטן. חלק ב' מאת: גלמור ישראל מערכת הלב וכלי הדם בגופנו נמתחת לאורך אלפי קילומטרים של עורקים, ורידים ונימי דם קטנים והולכים עד לגודל מיקרוסקופי המתאים להזנת התא הבודד. "לב" המערכת היא משאבה אדירה האחראית על ההספקה הסדירה של הדם מן הלב לאברי הגוף ומשם חזרה דרך הריאות ללב. ככל שאנו גדלים בנפח הגוף (בדרך כלל עקב השמנה), נדרש הלב לספק דם ליותר ויותר כלי דם, על פני יותר ויותר שטח. ככל שאנחנו מתבגרים ועוסקים פחות בפעילות ספורטיבית, נחלשת המשאבה וכושר הספקת הדם הולך וקטן. בנוסף לצרה הכרונולוגית - ביולוגית, אנו מוסיפים חטא על פשע בתזונה לקויה, שמרכיב השומנים הרווים בה הולך וגדל ומרכיב השומנים הבלתי רווים מסוג אומגה – 6 גדל גם הוא ללא פרופורציה לצורכי הגוף. כך אנו גורמים לשקיעת עודף השומנים על דפנות כלי הדם,לסתימה איטית ועקבית של מערכת הובלת הדם לאברי גופנו השונים, מעלים את לחץ הדם וגורמים למחלות ניווניות שונות שחלק מהן נפרט בהמשך. נמצא קשר חזק בין עודף כולסטרול וטריגליצרידים למחלות לב ולתמותה ממחלות לב. יש באפשרותנו (בדרך כלל) למנוע עודפים אלו על ידי תזונה מאוזנת, הוספת אומגה – 3 לאלו שאינם יכולים לשמור על תזונה מאוזנת ושמירה על פעילות גופנית קבועה. מחקרים רבים נערכו בנושא אומגה – 3 כלי הדם והלב. הממצאים ברובם מאשרים קשר חיובי בין תוספת יומית של אומגה – 3, וירידה בסיכון ללקות באירוע לב ראשוני, דום לב, פרפורי לב ובעיות בקצב הלב. GISSI STUDY - מחקר שנערך לאחרונה באיטליה על כ – 12,000 חולי לב שעברו אירוע לב ראשוני, ואשר חולקו לארבע קבוצות שוות בנות 3000 חולים כל אחת: קבוצה א נטלה אומגה – 3. קבוצה ב נטלה אומגה – 3 + ויטמין E. קבוצה ג נטלה ויטמין E בלבד. קבוצה ד נטלה כדורי פלסבו, (דמה). נמצא כי חולי לב שנטלו בקביעות גרם אחד אומגה – 3, לאורך כל שלוש שנות המחקר (שתי קפסולות מסוג טריומר של חברת פרונובה הנורווגית), לקו באירוע לב חוזר ב- 20% פחות מחולי לב שלא נטלו אומגה – 3 כלל. אך יותר מכך – אחוז מקרי הפטירה בין החולים שלקו באירוע לב שני ואשר נטלו גרם אחד אומגה - 3 ליום, לבין אלו שלקו באירוע לב שני ולא נטלו כלל אומגה – 3, היה נמוך ב- 45%!! לא היו הבדלים בין קבוצה א, ל-ב. כמו כן לא היו הבדלים בין קבוצות ג ל-ד. כלומר: על פי מחקר זה, שימוש בויטמין E לבדו אינו מונע אירועי לב. מחקרים נוספים עם קבוצות חולים שצרכו 2 עד 3 גרם אומגה – 3 ליום הראו ירידה מעל50% בסיכוני הלב השונים!! אומגה – 3 ושיפור תפקוד כלי הדם לאומגה – 3 מספר תפקידים משוערים בפעילות הלב וכלי הדם: א. המסת טריגליצרידים והורדתם במהירות לרמה הנדרשת. ב. העלאת כמות "הכולסטרול הטוב" HDL ויצירת יחס מתאים בין סוגי הכולסטרול LDL (הרע), HDL (הטוב). ג. מניעת סתימות בכלי הדם על ידי המסת ה"פלאק" מדפנות כלי הדם. ד. מניעת שינויים פתאומיים בקצב הלב. ה. מניעת אפקטים דלקתיים בכלי הדם. (יש בזה חשיבות רבה לחולי סוכר). לאור הרשום מעלה אין תמה כי אחוז חולי הלב בין שבטי האינואיט האסקימואים בגרנלנד, שואף לאפס וזאת עקב תזונה הכוללת שומנים רבים "רב בלתי רווים" מסוג אומגה – 3, אם באכילה ישירה של דגים ואם באכילת יונקים כמו כלב הים, אריה הים ודובים, הניזונים כולם מדגים המכילים כמות גדולה של אומגה – 3. פרק ה – אומגה – 3 והמערכת החיסונית תפקיד המערכת החיסונית למנוע חדירת גופים זרים, או מזהמים זרים לגופנו. המערכת יודעת לזהות כל גוף זר שאינו נושא את הקוד של גופנו. לעתים משתבשת המערכת החיסונית, או משתבשת יכולת האבחנה שלה בין זר לעמית. במקרים אלו תוקפת המערכת החיסונית את גופנו בנקודות מסוימות, כאילו היה גוף זר ומנסה לפגוע בו. מחלות "אוטואימוניות" ידועות הן: דלקות פרקים, פסוריאזיס, קרון, קוליטיס סוגי אסטמה ו"זאבת". הסיבות לכשל החיסוני נלמדות כבר עשרות שנים ולאחרונה הועלו השערות הקושרות את חומרת המחלה לעודף אומגה – 6 וחוסר אומגה – 3. במצבי חוסר איזון תזונתי כאלה, נמצאה דלקתיות מוגברת וכשל במערכת החיסונית. כאמור בפרק ב, יש דמיון רב במבנה המולקולרי בין החומצה הארכידונית AA, 20:4 מקבוצת אומגה – 6, לבין החומצה EPA, 20:5 מקבוצת אומגה – 3. החומצה הארכידונית הזמינה בתפריט המערבי, מחליפה ברוב המקרים את החומצה EPA מקבוצת אומגה – 3, שזמינותה בתפריט המערבי הולכת וקטנה. כתוצאה מכך נצבר בגוף עודף חומצה ארכידונית. יש קשר בין דלקתיות יתר באיברים, לבין עודף בחומצה הארכידונית, על רקע מחסור באומגה – 3 שתאזן אותה. המצב גורם לגירוי יתר של המערכת האימונית. בבעלי נטייה גנטית לחלות בפסוריאזיס רואים החמרה והתפרצות של דלקת חיצונית בעור. במחלת דלקת הפרקים, יש החמרה בדלקתיות בפרקים הגורמת לכאבים נוראים ולקשיון המפרקים מדי בוקר. הדלקתיות בקיבה עשויה להביא לכיבים פתוחים, לדימומים, שלשולים וכאבים. הרפואה המערבית עד היום נוהגת לרפא ולהקל בכאבים בעזרת תרופות מקבוצת הסטרואידים, שבולמות בדרך כלל את התהליך הדלקתי. שימוש ארוך טווח בסטרואידים גורם לתופעות לוואי בלתי רצויות. לפי כך בטיפול לטווח ארוך יש יתרונות רבים בהעשרת המזון באומגה – 3, שיביא איזון בין אומגה – 3 לאומגה – 6. מומלץ על נטילת תוספי אומגה – 3 במינון גבוה בשלב הראשון ומינון בינוני בהמשך, כדי להביא להקלה במחלות ולעתים אף לריפוי מוחלט. לכל תא בגוף מנגנון המטפל בחילוף חומרים, קליטה ושידור אותות חשמליים. התא מוקף ומוגן על ידי ממברנות, המפרידות בינו לבין תאים אחרים, כלי דם ועצבים. הממברנה מורכבת ממערך דו-שכבתי של מולקולות של פוספוליפידים. לכל מולקולה כזו מבנה של ראש פולרי הפונה אל הצד המימי (פנים או חוץ התא) ושני זנבות ארוכים הפונים אל תוך הממברנה. הראשים הפולריים מהווים חיץ בין החוץ לפנים והזנבות הגמישים יוצרים יכולת תנועה בתוך הממברנה. בין השכבות ערוכות מולקולות חלבון גדולות, שמהם בנויים הקולטנים המעבירים מסרים בין החוץ לפנים ולהפך וכן מולקולות חלבון נוספות המעבירות באופן מועדף חומרים שהגוף צריך ומולקולות של יונים – סידן, אשלגן, נתרן וכדומה. בחלק חשוב מהתהליכים מעורבים שליחים משניים, (שחלק ניכר מהם נגזר מהזנבות הגמישים של חומצות השומן) ומשמש כמעביר מידע בין מרכיבים שונים בממברנה, בתא ובגרעין התא. גמישות זנב הממברנה עולה עם גידול רמת החומצות השומניות מסוג אומגה – 3 ומאפשרת העברת מסרים קלה וטובה יותר. כאשר רמות אומגה – 3, אומגה – 6 מאוזנות, שומרת הממברנה על גמישותה ותנועתה ומאפשרת לקולטנים בתא לקלוט חומרים ומסרים עבור התא. כאשר רמת האומגה – 6 גבוהה, הופכת האומגה – 6 לדומיננטית, זנב הממברנה מאבד מגמישותו, תנועתו הופכת איטית, או חדלה בכלל וקולטני התא אינם מסוגלים לקלוט חומרים ומסרים. המקרה הבולט הוא תופעת "העמידות לאינסולין". בתהליך זה קטנה רגישות הממברנה לאינסולין המופק בלבלב. כתוצאה מכך יש ירידה ביכולת התאים להחדיר סוכר מהדם אל התא. בדם נוצרים עודפי סוכר ואילו בתאים חסר סוכר ליצירת אנרגיה. נוצרת המחלה המוגדרת כסוכרת סוג 2, או סוכרת מבוגרים. אומגה – 3 לפי כך היא הפתרון האולטימטיבי למקרי סוכרת מבוגרים קלה, בה עדיין לא נפגע ייצור האינסולין, אך מתעכבת קליטתו בתאים. במקרים אלו נמליץ על מינון גבוה יחסית של אומגה – 3, (כ- 3 גרם ליום בהשגחה רפואית), למשך מספר חודשים עד איזון רמת הסוכר בתא ואחר כך נמשיך במינון נמוך יותר לצורך מניעת השתלטות חוזרת של אומגה – 6 על הממברנות. ראוי לציין כי גם בסוכרת נעורים אשר נובעת מהרס אוטואימוני של תאי ביתא המייצרים את האינסולין בלבלב, יש חשיבות רבה לטיפול יומי באומגה – 3 עקב האפקט האנטי דלקתי שלה המונע את התקדמות המחלה. מחקרים רבים נערכים כיום על הקשר שבין מחלות הסרטן לסוגיהן וחוסר בחומצות שומן מסוג אומגה – 3. במחקר שנערך ביפן לאורך עשרים שנה בין שתי קבוצות אוכלוסייה נמצאו הנתונים הבאים: תושבי האי הוקאידו, הצפוני ביפן, שתזונתם עדיין תזונה יפנית מסורתית, המתבססת בעיקר על דגים, פירות-ים ואורז לסוגיו, לקו פי ארבעה פחות במחלות לב וסרטן, מאשר תושבי האי הדרומי אוקינווה , המאכלס בנוסף לתושביו גם בסיס ענקי של ארה"ב, (בהתאם להסכמי שביתת הנשק מתום מלחמת העולם השנייה). תושבי אוקינווה בהשפעה אמריקאית חזקה עברו כולם לתזונה מערבית, המבוססת על שומנים רוויים, טוגנים, ושמנים צמחיים בטראנס. מחקר נוסף שנערך במרכז יפן על אוכלוסייה הצורכת תזונה מעורבת, יפנית – מערבית, מצאה כי השינוי ביחס בין אומגה 6, לאומגה 3, שהיה בשנות הששים - 1:2.8 עלה היום ל – 1:4. כתוצאה מכך חלה עליה ניכרת במחלות לב ומקרי סרטן הקיבה. שבטי האינויט האסקימואים, (שהזכרנו לטובה בפרק העוסק בלב), פטורים כמעט לחלוטין גם ממקרי סרטן. מכאן אנו למדים על חשיבות האומגה – 3 במניעת סרטן. יותר מכך – מחקרים שנערכו במכון וייצמן ברחובות על חולדות, שהודבקו בסרטן ריאות, או בסרטן המעי הגס והוזנו באומגה – 3 בצורה אגרסיבית, הראו בלימה של הסרטן ואף החלמה מלאה במקרים מסוימים. בארה"ב ניתנו לנשים חולות בסרטן שד מנות מוגברות של אומגה – 3 במהלך הטיפול הכימוטרפי. נשים שקיבלו אומגה – 3 בזמן הטיפול הגיבו טוב יותר מנשים שלא קיבלו אומגה – 3 וקצב הקטנת הגידול בשד היה לעתים כפול. המנגנון שבו מטפלת אומגה – 3 בבלימת מקרי סרטן עדיין לוט בערפל ומחקרים נוספים נדרשים. אחת ההשערות היא שאומגה – 3 מגדילה את חדירת החומרים הכימותרפיים הפעילים לתאי הסרטן. לפי השערה אחרת, אומגה – 3 מחזקת את מערכת החיסון ועוזרת לגוף להלחם במחלות ממאירות. הסכנה בכתיבת מאמר אוהד כל כך לאומגה – 3 נובעת "מתכונת הרוחב" של אומגה – 3 והשפעתה על כל תא ועל כל איבר בגוף. לא פעם בהרצאותיי והסברי, התבקשתי להתמקד בנושא אחד או שניים, כדי שלא אראה שרלטן. יתרונות כה רבים למרכיב תזונתי אחד (ולו החשוב ביותר), מעוררים חשד מצד השומע וחיפוש תמידי אחר הזיוף! רופאים ומטפלים ברפואה הסינית התקשו לקבל את יתרונותיה הרבים של האומגה, מאחר והידע שצברו ברפואה הסינית מראה כי לכל אירוע בריאותי יש סיבה שונה ולכל סימפטום רפואי יש את האבקות והתרופות המיוחדות. אולם לאחר שלמדו את הפונקציונליות הבסיסית, היומיומית של אומגה – 3 , החלו לאמץ אותה כחלק מהרפואה הטבעית המונעת. מה בכל זאת מייחד את אומגה – 3 משאר הויטמינים ותוספי התזונה? התשובה פשוטה למדי: הגוף שלנו התפתח והתבסס לאורך כל שנות האבולוציה על אומגה – 3, עד כדי כך שהמוח שלנו אינו מסוגל לתפקד ללא אומגה – 3. כך גם שאר האיברים בגוף, אם כי ברמת נחיצות נמוכה יותר, מה שמסביר את משך הזמן בין יצירת החוסר הראשוני באומגה - 3, לבין הופעת הסימפטומים הרפואיים. חוקרים מצטיינים שעזרו לנו בהבנת מבנה אומגה – 3, פעילות אומגה - 3 ובהבנת צורכי הגוף לאומגה – 3 הם: ד"ר דירברג הדני, שערך מחקר בן עשר שנים על שבטי האינויט בגרנלנד. ד"ר סופולוס האמריקאית, שחקרה וכתבה על התזונה הים תיכונית בספרהTHE OMEGA DIET. ד"ר הילבורן וד"ר סטול האמריקאים שחקרו והבינו את חשיבותה של אומגה – 3 למחלות הנפש ופתחו לנו צוהר להבנת הנושא. גם בארץ מספר חוקרים מצטיינים בתחומי אומגה – 3, בהם ד"ר צפרירה ניצן וד"ר אמיר ערב מהמכון הוולקני, שעוסקים בעיקר בנושאי פוריות בבעלי חיים. ד"ר דניאל ים ופרופסור שיניצקי ממכון וייצמן, שעסקו בניסוי אומגה – 3 כנגד סוגי סרטן שונים בעכברים וחולדות. כמו כן סליחה עם כל החוקרים שלא הספקתי להכיר, או ששכחתי לציין את שמם.
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
האינפורמציה המוגשת באתר זה מוגשת כשרות לציבור בלבד. בה בשעה שאנו משתדלים כמיטב יכולתינו לוודא שהאינפורמציה המוגשת באתר תהא נכונה ומדויקת ככל האפשר, אין לנו כל אחריות לנכונותו ולמהימנותו של החומר באתר. אין להתיחס לחומר המוגש באתר זה כאל ייעוץ רפואי או תראפואיטי, ואתר זה אינו יכול בשום אופן להוות תחליף לייעוץ רפואי אישי אצל רופא או מטפל מוסמך. |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
